מגנזיום בישראל: צריכה נמוכה, מדידה לא מושלמת והסיפור של המים המותפלים

התשובה המהירה

• מגנזיום חיוני לייצור אנרגיה, לשרירים, לעצבים ולקצב לב תקין. מודל תזונתי עולמי מעריך שכשליש מבני האדם צורכים פחות מהדרישה הממוצעת, אך זו הערכת צריכה ולא מדידת חסר בפועל בגוף.
• בישראל יש גורם ייחודי: המים ממתקני ההתפלה כמעט נטולי מגנזיום. מחקרים תצפיתיים קשרו זאת לירידה קלה ברמות המגנזיום בדם, ולפרוגנוזה פחות טובה אחרי התקף לב באזורי התפלה.
• בדיקת הדם שימושית אך לא מושלמת: ערך תקין אינו שולל לחלוטין מאגר נמוך, בעיקר אצל מי שיש לו גורמי סיכון כמו טיפול ממושך במשתנים או ב-PPI.
• תוסף עשוי לסייע ללחץ דם במידה קטנה; הראיות לשינה, לזיכרון ולאיזון הסוכר עדיין מוגבלות. העיקרון המנחה: מזון תחילה, בדיקה כשיש הצדקה, ותוסף ממוקד ובטוח רק כשצריך.

המינרל שהפך לכוכב, מסיבה נכונה למחצה

במשך שנים מגנזיום היה מספר קטן ושולי בדף בדיקות הדם. בשנים האחרונות הוא הפך לאחד מתוספי התזונה הפופולריים ביותר, עם הבטחות לשיפור השינה, הזיכרון, ההתכווצויות ולחץ הדם. סקירה שפורסמה השנה מצאה תמונה מעורבת: יש ראיות לתועלת בכמה מצבים, ובהם מניעת מיגרנה והפחתה קטנה בלחץ הדם, אך הראיות לשיפור השינה והקוגניציה עדיין מוגבלות.[1] המסר פשוט: לא כל אדם זקוק לתוסף. קודם בודקים את התזונה, התרופות וגורמי הסיכון, ורק אחר כך מחליטים אם יש צורך בהשלמה.

מה מגנזיום עושה בגוף

מגנזיום הוא מינרל חיוני שנמצא בעיקר בעצמות, בשרירים וברקמות. הוא עוזר לתאים לייצר אנרגיה, לעצבים להעביר מסרים, לשרירים להתכווץ ולהרפות וללב לשמור על קצב תקין. הוא משתתף גם בבניית חלבונים וחומר גנטי, בוויסות הסוכר ולחץ הדם ובשמירה על חוזק העצם. לפי המכון הלאומי לבריאות בארצות הברית, מגנזיום נחוץ לפעילותן של יותר מ-300 מערכות בגוף.[2,3] מחקרים מצאו קשר בין מצב מגנזיום נמוך לבין דלקת ותהליכים הקשורים להזדקנות, אך אין הוכחה שתוסף מגנזיום מאט הזדקנות בבני אדם.[4] מגנזיום משתתף גם בהפעלת ויטמין D, אך רמת ויטמין D שאינה עולה למרות נטילת תוסף אינה מוכיחה לבדה חסר במגנזיום.[5]

העולם: צריכה נמוכה בקנה מידה עצום

ניתוח מודלים שכיסה 185 מדינות, שפורסם בכתב העת לנסט לבריאות גלובלית, העריך כי כ-2.4 מיליארד בני אדם, כ-31% מאוכלוסיית העולם, צורכים מגנזיום מתחת לרף הצריכה הממוצעת הנדרשת, סף נמוך יותר מכמות ה-RDA (הכמות היומית המומלצת) המוכרת.[6] ודוק: זהו מודל של צריכה תזונתית, לא מדידת חסר בגוף, והוא אינו אומר ששליש מהעולם זקוק לתוסף. ובכל זאת, לצריכה יש משמעות פרוגנוסטית אפשרית: מטא-אנליזה שכללה בסך הכול 40 מחקרי עוקבה ויותר ממיליון משתתפים (מספר המחקרים שעומד מאחורי כל תוצאה שונה, וההערכה לגבי אי-ספיקת לב מבוססת על בסיס ראיות מצומצם יחסית מתוך הכלל) מצאה שכל תוספת של 100 מ"ג ליום נקשרה לירידה של 22% באי-ספיקת לב, 19% בסוכרת, 7% בשבץ ו-10% בתמותה הכוללת.[7] נתונים תצפיתיים, לא הוכחת סיבתיות, אך עקביים להפליא.

ישראל: מה באמת השתנה עם ההתפלה

מים היוצאים ממתקן התפלה כמעט נטולי מגנזיום, וההעשרה החוזרת הנהוגה בישראל מחזירה סידן, לא מגנזיום. עם זאת, המים המגיעים לברז הם לרוב תערובת של מים מותפלים, מי תהום ומקורות נוספים, והרכבם משתנה בין אזורים, עונות ותפעול המערכת. מחקר שדגם מי ברז ברחבי הארץ מצא ב-2016 חסר מגנזיום בכמחצית מנקודות הדיגום, לעומת אף לא אחת ב-2008. סינון ביתי מפחית את הריכוז עוד יותר.[8] אין בכך לבדו הוכחה לחסר בגוף, אך זו סיבה נוספת לבחון את התזונה הכוללת כאשר קיימים גורמי סיכון נוספים. סקר ארצי של משרד הבריאות (225 נקודות דיגום, פורסם ב-2024) מצא ממוצע ארצי של כ-18 מ"ג לליטר לצד שונות גאוגרפית ניכרת: במערכות הנשענות בעיקר על התפלה, ובהן לפי הסקר תל אביב וירושלים, נמדדו ממוצעים מתחת ל-10, ובאזורים הניזונים ממקורות טבעיים נמדדו רמות גבוהות בהרבה. וגם הצלחת אינה מפצה: ניתוח של מרכז טאוב, המבוסס על נתוני סקר מב"ת הארצי (2014 עד 2016), מצא צריכה נמוכה מההמלצות בקבוצות אוכלוסייה רחבות. שווה לזכור שאלה נתוני סקר בני כעשור, וטרם פורסם סקר תזונה ארצי מעודכן יותר.

מחקרים ישראליים העלו אות שראוי לבדיקה, אך לא הוכיחו סיבתיות. בקרב 66,764 נבדקים בקופת חולים ישראלית, ממוצע המגנזיום בסרום ירד באזורי ההתפלה ירידה קטנה אך מובהקת, ושכיחות הערכים הנמוכים עלתה מ-1.62% ל-2.01%, עלייה מוחלטת של 0.39 נקודת אחוז.[9] מחקר אוכלוסייה רחב מצא עלייה מתונה בלבד בסיכון למחלת לב איסכמית, ללא שינוי בסוכרת ובסרטן המעי הגס.[11] ומחקר שהשווה בין רחובות, שעברה לשתות מים מותפלים, לבין כפר סבא, שנותרה על מי תהום טבעיים, לא מצא הבדל בשכיחות הדמנציה בין שתי הערים.[12] אלה מחקרים תצפיתיים: שאלה בריאותית אמיתית, לא הוכחת סיבתיות.

על רקע זה פרסמו האיגוד הקרדיולוגי הישראלי ועמותת עתיד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל) נייר עמדה: מזון עשיר במגנזיום תחילה, שקילת תוסף כאשר הצריכה אינה מספקת, וניטור מגנזיום בדם כל שישה חודשים באי-ספיקת לב ובמטופלי משתנים או PPI. ההמלצה על מעקב חצי שנתי היא עמדה ישראלית מקצועית, ולא הוראה אוניברסלית לכל מי שנוטל תרופה לצרבת.[13]

מעכבי משאבת פרוטונים (PPI) הם תרופות להפחתת חומציות הקיבה, ובהן אומפרדקס (אומפרזול) ונקסיום (אסומפרזול). ירידה משמעותית במגנזיום אינה מתרחשת אצל כל מי שנוטל אותן. לפי הודעת הבטיחות של מנהל התרופות האמריקאי, המקרים תוארו לאחר שלושה חודשי טיפול לפחות, וברובם לאחר שנה או יותר. כאשר צפוי טיפול ממושך, במיוחד בשילוב משתן, דיגוקסין או גורם סיכון נוסף, אפשר לשקול בדיקת מגנזיום לפני הטיפול ומעקב תקופתי במהלכו. אין להפסיק PPI ללא התייעצות רפואית.

במדיניות חל שינוי ממשי: באפריל 2026 פרסמה רשות המים התקשרות עם מקורות לפיילוט להוספת מגנזיום למים מותפלים, בהיקף של כ-3.8 מיליון ש"ח ועד יוני 2029. הפיילוט בוחן טכנולוגיה, ישימות ועלות, לא תוצאות רפואיות. זהו צעד יישומי חשוב, אך עדיין לא העשרה ארצית ואינו מוכיח שהוספת מגנזיום למים תפחית תחלואה.

איך לקרוא את בדיקת המגנזיום

בדיקת מגנזיום בסרום היא בדיקת הקו הראשון. טווח ייחוס שכיח הוא 1.82 עד 2.31 מ"ג/ד"ל, ומתחת ל-1.82 מ"ג/ד"ל מוגדרת בדרך כלל היפומגנזמיה. פחות מאחוז אחד מהמגנזיום בגוף נמצא בדם, ולכן ערך נמוך הוא ממצא חשוב, אך ערך תקין אינו שולל לחלוטין מאגר נמוך, בעיקר בנוכחות גורמי סיכון.[2,14] חלק מהחוקרים הציעו להתייחס לערכים של 1.82 עד 2.07 מ"ג/ד"ל כאזור נמוך או גבולי אצל מי שבסיכון. 2.07 מ"ג/ד"ל הוא סף מוצע לתשומת לב, לא אבחנה ולא יעד טיפולי.[14]

בהיעדר בדיקה מושלמת, פותח גם ניקוד סיכון: "ניקוד דלדול המגנזיום" (MDS) משקלל שימוש במשתנים, שימוש ב-PPI, תפקוד כלייתי וצריכת אלכוהול, ונקשר במחקרי עוקבה לדלקת ולתמותה קרדיווסקולרית, בעיקר בקרב מי שצריכתו התזונתית נמוכה מהדרישה הממוצעת. זהו כלי אפידמיולוגי, לא מדידה ישירה של מאגרים ולא כלי אבחוני מאומת לשגרה.[15] במטא-אנליזה של 16 מחקרים תצפיתיים (131,507 מטופלים), שימוש ב-PPI נקשר לסיכוי גבוה יותר להיפומגנזמיה: כ-71% בניתוח המתוקנן לגורמים מבלבלים, ועד כ-83% בניתוח הגולמי. הקשר אינו אומר שכל נוטל אומפרדקס או נקסיום יפתח חסר.[16] המסר לרופאים: אל תשאלו רק "מה הסרום", שאלו "למי יש סיבה להיות בחסר". מטופל עם סוכרת, משתן ו-PPI ממושך, השותה מים מותפלים ומסוננים, יכול להציג ערך של 1.94 מ"ג/ד"ל, שנחשב תקין ברוב המעבדות, ועדיין להצדיק בירור.

מה מראים הניסויים הקליניים

לחץ דם: מטא-אנליזה מסוף 2025 (38 מחקרים אקראיים, 2,709 משתתפים) מצאה ירידה ממוצעת קטנה של 2.81 ממ"כ בלחץ הסיסטולי ו-2.05 ממ"כ בדיאסטולי, עם שונות גבוהה בין המחקרים וללא קשר ברור בין מינון גבוה יותר לתועלת גדולה יותר. בניתוחים של קבוצות משנה נראתה אפשרות להשפעה גדולה יותר אצל אנשים עם יתר לחץ דם מטופל או מגנזיום נמוך, אך אין להניח שכל מטופל יקבל השפעה כזאת.[17] סוכרת: בניסוי שנמשך 12 חודשים וכלל 247 אנשים עם סוכרת מסוג 2, תוסף מגנזיום לא שיפר באופן מובהק את HbA1c, מדד הסוכר הממוצע. נמצאה ירידה קטנה בגלוקוז בצום, אך אין בסיס להשתמש במגנזיום כטיפול שגרתי בסוכרת אצל אדם ללא חסר.[18] ביצועים גופניים: בנשים מבוגרות שהשתתפו בתוכנית אימון, תוסף שיפר את הביצועים, בעיקר אצל מי שצריכתה התזונתית הייתה נמוכה.[19]

שינה: מטא-אנליזה מצאה קיצור מתון של זמן ההירדמות, באיכות ראיות נמוכה.[20] ניסוי חדש בביסגליצינאט (155 משתתפים) מצא שיפור גבולי במדד נדודי השינה, בגודל אפקט קטן וללא מדידה אובייקטיבית.[21] מגנזיום תריאונט נולד ממחקר מוחי ב-MIT, שבו הייתה אינה סלוצקי, כיום פרופסורית באוניברסיטת תל אביב, החוקרת הראשית.[22] הוא נבדק בשני ניסויים קטנים. באחד דווח על שיפור במדדי שינה שנמדדו בטבעת חכמה.[23] בשני, מינואר 2026, נמצא שיפור בחלק ממבחני הקוגניציה אך ללא כל הבדל בשינה האובייקטיבית. הניסוי נערך על רכיב ממותג של חברת Threotech, שמימנה את המחקר, סיפקה את חומר המחקר עצמו והייתה מעורבת בעיצוב הניסוי, מה שמחזק מאוד את הצורך בשחזור בלתי תלוי.[24] ומיתוס ההתכווצויות: בניסוי אקראי חדש בבני 50 עד 85, מגנזיום לא הפחית את תדירות התכווצויות הרגליים לעומת פלצבו.[25]

התמונה המצטברת מתונה: הראיות תומכות בתיקון חסר מוכח או סביר ובהשלמת פער תזונתי; התועלת הסבירה ביותר היא אצל מי שצריכתו נמוכה או שנמצא בסיכון לחסר, ולא הוכח שתוסף משפר בריאות אצל אדם בריא ומאוזן. בתחומי השינה והקוגניציה הממצאים קטנים, קצרים ולעיתים סותרים, וסקירת 2026 קבעה שנדרשים מחקרים קפדניים נוספים כדי לבסס טענות בנושא אלצהיימר.[1]

מהראיות לפרקטיקה

למי לבדוק ולשקול טיפול: מטופלי משתנים ו-PPI כרוניים (אומפרדקס, נקסיום ודומיהם), אנשים עם סוכרת, מחלות מעי עם תת ספיגה, צריכת אלכוהול משמעותית, אי-ספיקת לב ותזונה דלה מאוד, במיוחד כאשר קיימים כמה גורמי סיכון יחד או כאשר שותים מים דלי מינרלים או מסוננים.[13,15,16] ערך נמוך מ-2.07 מ"ג/ד"ל עשוי להצדיק תשומת לב נוספת בהקשר של גורמי הסיכון, אך אינו כשלעצמו אבחנה, יעד טיפולי או הוראה להתחיל תוסף.[14] למי פחות: אדם בריא עם לחץ דם תקין ותזונה עשירה בירקות ירוקים, קטניות ואגוזים; הראיות אינן מצביעות על תועלת מתוסף.[17] באי-ספיקת כליות תוספים עלולים להצטבר לרמות מסוכנות, ולכן ההחלטה צריכה להתקבל עם רופא.

בפועל: מזון תחילה, ירקות עלים ותרד, אגוזים וגרעינים, קטניות, דגנים מלאים, אבוקדו, שוקולד מריר ופירות ים.[13] תרומת מי הברז משתנה לפי אזור ומקור, וסינון ביתי מפחית אותה עוד.[8] כשיש התוויה ותפקוד כליות תקין, המינון ייקבע לפי המטרה, התכשיר, התרופות הנלוות והסבילות; אין מינון פתיחה אחיד לכל אדם. הסף העליון שנקבע בארה"ב לתוספים, להבדיל ממזון, הוא 350 מ"ג ביום.[26] מינונים גבוהים יותר, עד 600 מ"ג לפי נייר העמדה הישראלי, שמורים להחלטה ומעקב רפואיים.[13] ציטרט נספג בדרך כלל טוב יותר מאוקסיד.[27] עם זאת, אין הוכחה שביסגליצינאט הוא הצורה הטובה ביותר לשינה או שלתריאונט יתרון קליני מוכח; קראו על התווית את כמות המגנזיום היסודי, לא את משקל התרכובת. הקפידו על מרווח מלבותירוקסין, טטרציקלינים, קווינולונים וביספוספונטים; תופעת הלוואי השכיחה שעלולה להגביל את המינון היא שלשול, בעיקר בצורות ספיגה נמוכות יותר כמו תחמוצת מגנזיום. ומי שנוטל ויטמין D בלי עלייה ברמות, שווה לוודא עם הרופא שאין חסר מגנזיום ברקע.[5]

מיפוי הראיות

מה יודעים, ומה עדיין לא

יודעים: צריכה נמוכה שכיחה; רמה נמוכה בסרום היא ממצא חשוב, ואילו רמה תקינה אינה שוללת לחלוטין מאגרים נמוכים, בעיקר אצל אנשים עם גורמי סיכון.[6,14] בישראל, ההתפלה הפחיתה את תרומת המגנזיום של מי השתייה באזורים הנשענים עליה, והדבר נקשר תצפיתית לירידה ברמות ולפרוגנוזה גרועה יותר לאחר אוטם.[8-10] תוסף עשוי להוריד מעט את לחץ הדם בחלק מהאוכלוסיות; הראיות לשיפור איזון הסוכר מוגבלות יותר.[17,18]

עדיין לא ידוע: האם העשרת המים תפחית תחלואה בפועל, שהרי הפיילוט בוחן טכנולוגיה, ישימות ועלות, לא תוצאים קליניים. גם לא ידוע אם יש תועלת עקבית לשינה ולקוגניציה, ובאילו אוכלוסיות.[1,20-24] אין גם הוכחה שתיקון ערכים נמוכים-תקינים אל מעל 2.07 מ"ג/ד"ל משפר תוצאים קליניים או מאריך חיים.

השורה התחתונה

מגנזיום איננו תרופת פלא, אבל גם איננו מינרל חסר חשיבות. צריכה נמוכה שכיחה, ההתפלה הפחיתה מקור אפשרי לצריכתו בישראל, ובדיקת הדם שימושית אך אינה מספרת את כל הסיפור. הגישה המעשית: לזהות גורמי סיכון, להתחיל ממזון, לבדוק כשיש הצדקה ולהשלים באופן ממוקד ובטוח. אריכות ימים לא תגיע מכמוסת מגנזיום; אצל אדם עם צריכה נמוכה או גורמי סיכון, זיהוי ותיקון מדויקים הם חלק סביר מרפואה מונעת טובה.

שאלות לבירור עם הרופא או הדיאטנית

• האם אני נוטל משתן או PPI (אומפרדקס, נקסיום וכדומה), והאם הטיפול ממושך או משולב בדיגוקסין או בתרופה נוספת העלולה להעלות את הסיכון?
• מה רמת המגנזיום שלי, והאם היא נמוכה, גבולית או יורדת לאורך זמן? רמה נמוכה מ-1.82 מ"ג/ד"ל נחשבת היפומגנזמיה; 2.07 מ"ג/ד"ל הוא סף מוצע לתשומת לב, לא יעד טיפולי.
• כמה מגנזיום אני מקבל ממזון, ומה ידוע על מקור המים ועל מערכת הסינון בביתי?
• מה תפקוד הכליות שלי, האם יש אינטראקציות עם התרופות שלי, ומהו מינון בטוח עבורי?

מקורות

1. Sankararaman S, Memel Z, Dubroff J, Rocha JP. Magnesium: hype and health benefits. Curr Nutr Rep. 2026;15(1):63. doi:10.1007/s13668-026-00786-w.
2. de Baaij JHF, Hoenderop JGJ, Bindels RJM. Magnesium in man: implications for health and disease. Physiol Rev. 2015;95(1):1-46.
3. Fiorentini D, Cappadone C, Farruggia G, Prata C. Magnesium: biochemistry, nutrition, detection, and social impact of diseases linked to its deficiency. Nutrients. 2021;13(4):1136. doi:10.3390/nu13041136.
4. Dominguez L, Veronese N, Barbagallo M. Magnesium and the hallmarks of aging. Nutrients. 2024;16(4):496. doi:10.3390/nu16040496.
5. Dai Q, Zhu X, Manson JE, Song Y, Li X, Franke AA, et al. Magnesium status and supplementation influence vitamin D status and metabolism: results from a randomized trial. Am J Clin Nutr. 2018;108(6):1249-1258. doi:10.1093/ajcn/nqy274.
6. Passarelli S, Free CM, Shepon A, Beal T, Batis C, Golden CD, et al. Global estimation of dietary micronutrient inadequacies: a modelling analysis. Lancet Glob Health. 2024;12(10):e1590-e1599. doi:10.1016/S2214-109X(24)00276-6.
7. Fang X, Wang K, Han D, He X, Wei J, Zhao L, et al. Dietary magnesium intake and the risk of cardiovascular disease, type 2 diabetes, and all-cause mortality: a dose-response meta-analysis of prospective cohort studies. BMC Med. 2016;14:210. doi:10.1186/s12916-016-0742-z.
8. Rosen VV, Garber OG, Chen Y. Magnesium deficiency in tap water in Israel: the desalination era. Desalination. 2018;426:88-96.
9. Koren G, Shlezinger M, Katz R, Shalev V, Amitai Y. Seawater desalination and serum magnesium concentrations in Israel. J Water Health. 2017;15(2):296-299. doi:10.2166/wh.2016.164.
10. Shlezinger M, Amitai Y, Goldenberg I, Shechter M. Desalinated seawater supply and all-cause mortality in hospitalized acute myocardial infarction patients from the Acute Coronary Syndrome Israeli Survey 2002-2013. Int J Cardiol. 2016;220:544-550. doi:10.1016/j.ijcard.2016.06.241.
11. Shlezinger M, Amitai Y, Akriv A, Gabay H, Shechter M, Leventer-Roberts M. Association between exposure to desalinated sea water and ischemic heart disease, diabetes mellitus and colorectal cancer; a population-based study in Israel. Environ Res. 2018;166:620-627. doi:10.1016/j.envres.2018.06.053.
12. Ben Zaken S, Simantov O, Abenstein A, Radomysky Z, Koren G. Water desalination, serum magnesium and dementia: a population-based study. J Water Health. 2020;18(5):722-727. doi:10.2166/wh.2020.132.
13. Shechter M, Eilat-Adar S. Dietary recommendations of magnesium for cardiovascular prevention and treatment. A position paper of the Israel Heart Society and the Israel Dietetic Association. Magnes Res. 2021;34(2):35-42. doi:10.1684/mrh.2021.0483.
14. Costello RB, Elin RJ, Rosanoff A, Wallace TC, Guerrero-Romero F, Hruby A, et al. Perspective: the case for an evidence-based reference interval for serum magnesium: the time has come. Adv Nutr. 2016;7(6):977-993. doi:10.3945/an.116.012765.
15. Fan L, Zhu X, Rosanoff A, Costello RB, Yu C, Ness R, et al. Magnesium depletion score (MDS) predicts risk of systemic inflammation and cardiovascular mortality among US adults. J Nutr. 2021;151(8):2226-2235. doi:10.1093/jn/nxab138.
16. Srinutta T, Chewcharat A, Takkavatakarn K, Praditpornsilpa K, Eiam-Ong S, Jaber BL, et al. Proton pump inhibitors and hypomagnesemia: a meta-analysis of observational studies. Medicine (Baltimore). 2019;98(44):e17788. doi:10.1097/MD.0000000000017788.
17. Argeros Z, Xu X, Bhandari B, Harris K, Touyz RM, Schutte AE. Magnesium supplementation and blood pressure: a systematic review and meta-analysis of randomized controlled trials. Hypertension. 2025;82(11):1844-1856. doi:10.1161/HYPERTENSIONAHA.125.25129.
18. Al-Maqbali JS, Al Alawi AM, Osman A, Al-Farqani A, Kumar S, Al Futisi A, et al. The effect of oral magnesium supplementation on glycemic control and metabolic parameters in type 2 diabetes mellitus: a double-blind randomized controlled trial. Front Endocrinol (Lausanne). 2026;17:1883483. doi:10.3389/fendo.2026.1883483.
19. Veronese N, Berton L, Carraro S, Bolzetta F, De Rui M, Perissinotto E, et al. Effect of oral magnesium supplementation on physical performance in healthy elderly women involved in a weekly exercise program: a randomized controlled trial. Am J Clin Nutr. 2014;100(3):974-981. doi:10.3945/ajcn.113.080168.
20. Mah J, Pitre T. Oral magnesium supplementation for insomnia in older adults: a systematic review and meta-analysis. BMC Complement Med Ther. 2021;21(1):125. doi:10.1186/s12906-021-03297-z.
21. Schuster J, Cycelskij I, Lopresti A, Hahn A. Magnesium bisglycinate supplementation in healthy adults reporting poor sleep: a randomized, placebo-controlled trial. Nat Sci Sleep. 2025;17:2027-2040. doi:10.2147/NSS.S524348.
22. Slutsky I, Abumaria N, Wu LJ, Huang C, Zhang L, Li B, et al. Enhancement of learning and memory by elevating brain magnesium. Neuron. 2010;65(2):165-177.
23. Hausenblas HA, Lynch T, Hooper S, Shrestha A, Rosendale D, Gu J. Magnesium-L-threonate improves sleep quality and daytime functioning in adults with self-reported sleep problems: a randomized controlled trial. Sleep Med X. 2024;8:100121. doi:10.1016/j.sleepx.2024.100121.
24. Lopresti AL, Smith SJ. The effects of magnesium L-threonate (Magtein) on cognitive performance and sleep quality in adults: a randomised, double-blind, placebo-controlled trial. Front Nutr. 2026;12:1729164. doi:10.3389/fnut.2025.1729164.
25. Kuusipalo A, Laitila J, Lehtonen E, Joensuu J, Mustajoki P, Mustonen P, et al. Secondary prevention of leg cramps using compression stockings or magnesium supplements: a three-arm randomized clinical trial. Trials. 2026;27:216. doi:10.1186/s13063-025-09370-z.
26. Institute of Medicine. Dietary Reference Intakes for Calcium, Phosphorus, Magnesium, Vitamin D, and Fluoride. Washington, DC: National Academies Press; 1997.
27. Kappeler D, Heimbeck I, Herpich C, Naue N, Höfler J, Timmer W, et al. Higher bioavailability of magnesium citrate as compared to magnesium oxide shown by evaluation of urinary excretion and serum levels after single-dose administration in a randomized cross-over study. BMC Nutr. 2017;3:7. doi:10.1186/s40795-016-0121-3.

מקורות ממשלתיים ומדיניות נוספים (מוזכרים בגוף הטקסט ללא מספור)

• משרד הבריאות, המערך הארצי לבריאות הסביבה. מגנזיום וסידן במערכות אספקת מי שתייה, סקר 2023 (פורסם ספטמבר 2024). gov.il.
• רשות המים, מנהל הרכש הממשלתי. "ביצוע פיילוט מגנזיום במים מותפלים", התקשרות עם מקורות, 30.4.2026, כ-3.8 מיליון ש"ח, עד 30.6.2029. mr.gov.il (מק"ט 4000616595).
• שדה מ, גרוטו א, דוידוביץ' נ, וינרב א. הנטל הבריאותי והכלכלי של מחסור במגנזיום במים מותפלים. מרכז טאוב, ספטמבר 2024.
• NIH Office of Dietary Supplements. Magnesium: Fact Sheet for Health Professionals.
• U.S. Food and Drug Administration. Drug Safety Communication: Low Magnesium Levels Can Be Associated with Long-Term Use of Proton Pump Inhibitor Drugs (PPIs); 2011.

המידע במאמר זה מיועד להעשרה כללית ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי או נפשי פרטני. אין להתחיל תוסף מגנזיום ללא התייעצות רפואית במקרים של מחלת כליות, הפרעות קצב או נטילת תרופות מרשם, ואין להפסיק אומפרדקס, נקסיום או PPI אחר, או לשנות טיפול בלחץ דם ובסוכרת, ללא התייעצות רפואית. בכל שאלה או תסמין, יש לפנות לגורם מקצועי מוסמך.