האם סמגלוטייד (אוזמפיק/ווגובי) מאטה את ההזדקנות?

מה הוכח בבני אדם ומה עדיין בגדר השערה

התשובה המהירה

• בבני אדם, סמגלוטייד הפחיתה אוטם, שבץ ומוות קרדיווסקולרי בניסוי SELECT, ובניסוי FLOW גם תמותה מכל סיבה, באוכלוסיות בסיכון גבוה.
• בעכברות זקנות הטיפול האריך את חציון אורך החיים בכ-12%, במחקר יחיד שעדיין דורש שחזור. אין לתרגם את האחוז הזה לשנות חיים בבני אדם.
• ירידה ב"גיל הלב" המחושב היא שינוי בסמן של מודל, לא תוספת שנות חיים, והממצא טרם עבר ביקורת עמיתים.
• בניסויי האלצהיימר המוקדם התרופה לא האטה את התקדמות המחלה. שאלת השפעתה על ההזדקנות עדיין פתוחה.

בספטמבר התפרסמו שני מחקרים שהחזירו את סמגלוטייד, המוכרת בין היתר כווגובי וכאוזמפיק, לשיח על הזדקנות. באחד, עכברות זקנות שקיבלו את התרופה חיו יותר. בשני, ניתוח של חלבוני דם בבני אדם הצביע על ירידה ב"גיל הביולוגי" המחושב של כמה איברים. אלה ממצאים שמצדיקים מחקר נוסף. הם מצטרפים לראיות קליניות חשובות שכבר יש לתרופה, אך אינם מוכיחים שהיא מאטה הזדקנות בבני אדם.[1,2]

בעיניי, השאלה הרפואית היא האם טיפול עוזר לאדם לחיות יותר שנים בבריאות, בתפקוד ובעצמאות. כדי לענות עליה צריך להבחין בין מניעת מחלות וסיבוכיהן, שיפור בתפקוד ושינוי בסמן מעבדתי. כל אחד מהם מלמד משהו אחר.

מה פירוש תרופת אריכות ימים?

עדיין אין הגדרה אחידה ומוסכמת למונח "תרופת לונגביטי". תרופה שמפחיתה תחלואה ותמותה עשויה לתרום לאריכות ימים, בלי שהוכח כי היא מאטה הזדקנות. במחקר ההזדקנות השאיפה היא להשפיע על מנגנונים ביולוגיים משותפים, כדי לדחות כמה מחלות הקשורות לגיל ולשמר תפקוד ועצמאות.[3,4]

לכן, כשאני בוחן תרופה כזו, אני שואל ארבע שאלות:

1. האם יש בסיס סיבתי משכנע לקשר בין מנגנון הפעולה שלה להזדקנות?
2. האם התועלת בבעלי חיים חוזרת במחקרים עצמאיים, בנקבות ובזכרים ובתנאים שונים?
3. האם בבני אדם נראית תועלת קלינית בכמה תחומים חשובים, מעבר לשינוי בבדיקת דם?
4. האם התועלת מצדיקה את הסיכונים של טיפול ממושך?

זו מסגרת להערכת חוזק הראיות, ולא רשימת תנאים מוסכמת או רשמית לאישור תרופה.[3,4,5]

הפיתוח הישראלי המכוון ל-SIRT6

גם בישראל נחקרת "תרופת לונגביטי": בעכברים שבהם הוגבר בהנדסה גנטית ביטוי SIRT6, אנזים המעורב בוויסות חילוף החומרים ובשמירה על החומר הגנטי, הודגמו הארכת חיים ופחות שבריריות.[6] חברת SirTLab, שפרופ' חיים כהן מאוניברסיטת בר-אילן נמנה עם מייסדיה, מפתחת טיפול mRNA ניסיוני שנועד להגביר את ייצור האנזים.[7,8] לפי עדכון החברה ממאי 2026, הפיתוח פרה-קליני. הממצאים בעכברים תומכים בבחירת המטרה הביולוגית ועכשיו ממתינים לניסויים בבני אדם.[9]

התועלת שכבר הוכחה בבני אדם

במחקר SELECT השתתפו 17,604 אנשים בני 45 ומעלה עם מחלה קרדיווסקולרית ועודף משקל או השמנה, ללא סוכרת. במהלך מעקב ממוצע של כ-3.3 שנים, אוטם, שבץ או מוות קרדיווסקולרי אירעו אצל 6.5% ממקבלי סמגלוטייד לעומת 8.0% ממקבלי פלצבו. מדובר בהפרש מוחלט של 1.5 נקודות אחוז, כלומר כ-15 אירועים פחות לכל 1,000 משתתפים בתקופת המחקר, וביחס סיכונים של 0.8.[10]

גם התמותה מכל סיבה הייתה נמוכה יותר ב-SELECT. עם זאת, לפי סדר הבדיקות הסטטיסטיות שנקבע מראש, אי אפשר היה להכריז על ממצא זה כתוצאה מאששת: התוצא שקדם לו, תמותה קרדיווסקולרית, לא עבר את סף המובהקות הנדרש. ההבחנה הזו חשובה כשמציגים את המחקר כהוכחה להארכת חיים.[10]

במחקר FLOW, שכלל 3,533 אנשים עם סוכרת מסוג 2 ומחלת כליה כרונית, התמונה ברורה יותר גם לגבי תמותה. התוצא המשולב של אירועי כליה משמעותיים או מוות מסיבה כלייתית או קרדיווסקולרית הופיע אצל 18.7% ממקבלי התרופה לעומת 23.2% בפלצבו. התמותה מכל סיבה הייתה 12.8% לעומת 15.8%, במעקב חציוני של 3.4 שנים, והממצא עמד בבדיקה המתוכננת. זו תועלת באוכלוסייה בעלת סיכון גבוה; אין כאן מדידה של מספר שנות החיים שנוספו.[11]

ומה קורה לתפקוד?

לרפואת אריכות ימים חשוב לדעת גם איך אנשים מרגישים ומה הם מסוגלים לעשות. במחקר STEP-HFpEF, באנשים עם השמנה ואי-ספיקת לב עם מקטע פליטה שמור, סמגלוטייד שיפרה תסמינים ומגבלות גופניות וגם את ביצועי ההליכה. זהו מידע ישיר על תפקוד באוכלוסייה שנבדקה.[12]

בניתוח משני של SELECT, שפורסם בספטמבר, נבחן מדד שבריריות המבוסס על הצטברות של 31 ליקויים. בטיפול נצפו יותר שיפור ופחות החמרה ברמת השבריריות לאורך שנתיים. זהו ממצא מעודד, אבל הניתוח נערך בדיעבד, והמדד אינו בדיקה ישירה של כוח שריר, מסת שריר או עצמאות יומיומית. לכן גם שיפור בו אינו מוכיח שהשריר נשמר.[13]

המחקרים האלה רלוונטיים לשאיפה להאריך את תוחלת הבריאות. הם עדיין אינם מראים שסמגלוטייד מעכבת באופן כללי את ההזדקנות, או משמרת עצמאות במשך עשרות שנים.

מה הוסיפו העכברות?

במחקר שפורסם ב-Nature התחילו החוקרים לטפל בעכברות בגיל 20 חודשים. ארבעים קיבלו סמגלוטייד מדי יום ו-39 קיבלו זריקת ביקורת. חציון אורך החיים היה 834 ימים בטיפול לעומת 742 ימים בביקורת, הארכה של כ-12%. בקבוצות נפרדות נמצאו גם שיפורים במבחני זיכרון, קואורדינציה וסיבולת ושינויים בסמנים הקשורים לדלקת ולהזדקנות תאית. אין לתרגם את האחוז הזה לשנות חיים בבני אדם.[14]

התחלת טיפול בגיל מבוגר והשילוב בין הישרדות לתפקוד הופכים את התוצאה למעניינת. עם זאת, היא התקבלה במחקר יחיד, בנקבות בלבד ומזן אחד. בספרות הועלתה מגבלה נוספת: הביקורת חייתה פחות מחלק מקבוצות הייחוס של אותו זן. השוואה היסטורית אינה מבטלת את הניסוי, משום שתנאי הגידול משתנים, אך היא מחזקת את הצורך בשחזור עצמאי. ייתכן שהתרופה תיקנה גורם שקיצר חיים בקבוצה המסוימת הזאת. זהו הסבר אפשרי, לא ממצא שהוכח.[1,14]

העכברות המטופלות גם אכלו כ-24% פחות. כשהושוו לקבוצה שקיבלה כמות קלוריות מופחתת דומה, חלק מהתוצאות התפקודיות היו דומות וחלק נטו לטובת התרופה. אבל ההשוואה הזו לא בדקה אורך חיים. לכן עדיין אי אפשר לקבוע אם הארכת החיים נבעה מהפחתת האכילה, מהשפעות אחרות של התרופה או משילוב ביניהן.[14]

גם בבני אדם ייתכנו מנגנונים מעבר לירידה במשקל. ניתוחי תיווך של SELECT מנסים להעריך את תרומת השינויים במשקל ובגורמי סיכון נוספים, אך האומדנים אינם מכריעים. החלק שתוצאות המודל אינן מסבירות אינו, כשלעצמו, הוכחה להשפעה על הזדקנות.[15]

האם הלב באמת נעשה צעיר יותר?

במחקר נוסף נותחו חלבוני דם של 10,052 משתתפים בחמישה ניסויים אקראיים של סמגלוטייד. החוקרים הפעילו מודלים שאומנו מראש לנבא תמותה מחלבונים הקשורים לאיברים שונים. "גיל הלב" המחושב ירד בכשנתיים עד ארבע שנים לעומת פלצבו. החזרה על הממצא בניסויים שונים היא חוזקה, אך מדובר בפרסום שטרם עבר ביקורת עמיתים, ולרבים מהכותבים קשרי תעסוקה עם יצרנית התרופה.[2]

ה"שנים" כאן הן יחידה של מודל. אין משמעותן שהלב חזר למצבו מלפני ארבע שנים או שנוספו ארבע שנות חיים. גם מחברי העבודה מבהירים שהממצאים אינם מוכיחים הצערה ביולוגית או שהשעון תקף כתחליף לתוצאה קלינית.[2]

העבודה כוללת דוגמה למגבלה הזו: ירידה בלפטין, הורמון שמופרש מרקמת השומן, תרמה דווקא לעלייה בגיל המחושב של רקמת השומן. לפי החוקרים, ייתכן שהמודל למד לקשר לפטין נמוך למחלה או לירידה לא רצונית במשקל. שינוי רצוי בעקבות טיפול עשוי לקבל משמעות שונה במודל שנבנה מנתונים תצפיתיים.[2]

כדי להשתמש בשעון לצורך החלטת טיפול, לא מספיק שהוא מנבא סיכון. צריך להראות שגם שינוי בו בעקבות התערבות מנבא באופן אמין תועלת בריאותית. זה עדיין לא הוכח לשעונים האלה. שינוי בסמן יכול להצביע על כיוון מחקרי חשוב, אך אינו מאפשר להבטיח לאדם שהוא הזדקן לאט יותר.[2,16]

גם ניתוח קטן יותר, של 84 מבוגרים עם HIV והצטברות שומן, מצא שינויים בכיוון חיובי בחלק מהשעונים האפיגנטיים לאחר 32 שבועות. זהו ניתוח חקרני באוכלוסייה ייחודית, ולא מחקר שהראה תוספת שנות חיים או שימור עצמאות.[17]

התוצאה השלילית שחשוב להשאיר בתמונה

בשני ניסויי evoke ו-evoke+, שבהם השתתפו 3,808 אנשים עם אלצהיימר מוקדם מאומת, סמגלוטייד בכדור לא האטה את ההתקדמות הקלינית של המחלה במשך שנתיים.[18]

התוצאה אינה שוללת כל השפעה אפשרית של התרופה על הזדקנות, ואינה עונה על שאלת מניעת הדמנציה לפני הופעת המחלה. היא כן מראה שתועלת מטבולית ונתונים מעודדים ממחקרים מוקדמים אינם מבטיחים תועלת בכל מערכת ובכל שלב של מחלה. את שאלת היעילות צריך לבדוק בכל אוכלוסייה ובתוצא שחשוב לה.

מיפוי הראיות

מה המשמעות במרפאה?

כשיש התוויה רפואית מתאימה, אפשר לשקול סמגלוטייד על סמך התועלת שהוכחה לטיפול בהשמנה, בסוכרת ובסיבוכים מסוימים. אין צורך להמתין להכרעה בשאלת ההזדקנות כדי לטפל במי שעשוי להפיק תועלת. ההחלטה צריכה להתאים לתכשיר ולהתוויה המקומית, למחלות הרקע, לחלופות ולסבילות.

אצל אדם בריא במשקל תקין, המחקרים האלה אינם בסיס להתחלת סמגלוטייד לצורך הארכת חיים. הם אינם מבססים מינון, תועלת או מאזן סיכון מתאים למטרה הזו.

יש להביא בחשבון גם סבילות והתמדה. ב-SELECT הפסיקו את הטיפול לצמיתות בגלל תופעות לוואי 16.6% ממקבלי סמגלוטייד לעומת 8.2% בפלצבו, בעיקר על רקע מערכת העיכול.[10] בהמשך מחקר STEP 1, שנה לאחר הפסקת התרופה והליווי לאורח חיים, המשתתפים החזירו בממוצע כשני שלישים מהמשקל שאיבדו. לכן תכנון הטיפול כולל גם המשכיות, עלות ומעקב.[20]

לצד תופעות הלוואי השכיחות יש גם סיכונים נדירים. סוכנות התרופות האירופית סיווגה פגיעה איסכמית בעצב הראייה מסוג NAION כתופעת לוואי נדירה מאוד של סמגלוטייד. אובדן ראייה פתאומי או החמרה מהירה בראייה מחייבים פנייה רפואית דחופה; אם האבחנה מאושרת, המלצת הסוכנות היא להפסיק את הטיפול. זו אינה רשימה מלאה של האזהרות וההתוויות נגד.[21]

המבחן הוא התועלת לאדם

סמגלוטייד כבר הפחיתה אירועים קליניים ובחלק מאוכלוסיות המחקר גם תמותה, ובאוכלוסיות מסוימות שיפרה תסמינים ותפקוד. מחקרי העכברות והשעונים מוסיפים סיבות לבדוק אם היא משפיעה גם על תהליכי הזדקנות. השאלה הזו עדיין פתוחה.

כדי להתקדם נדרשים שחזור של ממצאי בעלי החיים וניסויים אנושיים שיבחנו לאורך זמן תפקוד, עצמאות, הצטברות מחלות והישרדות. עד אז, הייתי מעריך את הטיפול לפי מה שהוא מאפשר למטופל לעשות, לפי הסיבוכים שהוא מונע ולפי המחיר הבריאותי של נטילתו. אלה התוצאות שעליהן ראוי לבסס החלטה במרפאה.

גילוי נאות: הכותב מרצה במסגרת פעילות הממומנת בידי אלי לילי, וכן מטעם נובו נורדיסק ורפא. הקשרים האלה רלוונטיים לנושא המהדורה.

מקורות

המקורות נבדקו עד 10 באוקטובר 2026. מקור 2 הוא פרה-פרינט; מקור 1 הוא פרשנות מקצועית; מקורות 7 עד 9 הם פרסומי החברה המפתחת.

1. Fritsch L, Rae M, Attia P. Can semaglutide slow aging? September 19, 2026. Commentary; not peer reviewed. קישור
2. Dermit M, et al. Semaglutide reduces proteomic organ-specific biological age across randomized clinical trials. Research Square. September 22, 2026. Preprint, version 1; not peer reviewed. doi: 10.21203/rs.3.rs-11082091/v1
3. Moskalev A, et al. Developing criteria for evaluation of geroprotectors as a key stage toward translation to the clinic. Aging Cell. 2016;15:407-415. doi: 10.1111/acel.12463
4. Cummings SR, Kritchevsky SB. Endpoints for geroscience clinical trials: health outcomes, biomarkers, and biologic age. GeroScience. 2022;44:2925-2931. doi: 10.1007/s11357-022-00671-8
5. Barzilai N, Crandall JP, Kritchevsky SB, Espeland MA. Metformin as a tool to target aging. Cell Metab. 2016;23:1060-1065. doi: 10.1016/j.cmet.2016.05.011
6. Roichman A, et al. Restoration of energy homeostasis by SIRT6 extends healthy lifespan. Nat Commun. 2021;12:3208. doi: 10.1038/s41467-021-23545-7
7. SirTLab. About us. Company website; accessed October 10, 2026. קישור
8. SirTLab. SIRT6.018. Investigational product description. Company website; accessed October 10, 2026. קישור
9. SirTLab. SirTLab highlights landmark study demonstrating reversal of liver aging signatures via SIRT6. Company announcement, May 28, 2026; not a clinical trial report. קישור
10. Lincoff AM, et al. Semaglutide and cardiovascular outcomes in obesity without diabetes. N Engl J Med. 2023;389:2221-2232. doi: 10.1056/NEJMoa2307563
11. Perkovic V, et al. Effects of semaglutide on chronic kidney disease in patients with type 2 diabetes. N Engl J Med. 2024;391:109-121. doi: 10.1056/NEJMoa2403347
12. Kosiborod MN, et al. Semaglutide in patients with heart failure with preserved ejection fraction and obesity. N Engl J Med. 2023;389:1069-1084. doi: 10.1056/NEJMoa2306963
13. Ostrominski JW, et al. Efficacy and safety of semaglutide according to frailty status: a post hoc analysis of the SELECT randomized clinical trial. JAMA Cardiol. Published online September 16, 2026. doi: 10.1001/jamacardio.2026.3566
14. Feng Y, et al. Late-life semaglutide treatment slows ageing and extends lifespan in female mice. Nature. 2026;657:469-476. doi: 10.1038/s41586-026-10940-7
15. Colhoun HM, et al. Semaglutide and cardiovascular risk reduction: a mediation analysis of the SELECT trial. Eur Heart J. Published online September 23, 2026. doi: 10.1093/eurheartj/ehag524
16. Moqri M, et al. Validation of biomarkers of aging. Nat Med. 2024;30:360-372. doi: 10.1038/s41591-023-02784-9
17. Corley MJ, et al. Semaglutide slows epigenetic aging in a randomized trial of HIV-associated lipohypertrophy. Nat Commun. 2026;17:6606. doi: 10.1038/s41467-026-72861-3
18. Cummings JL, et al. Efficacy and safety of oral semaglutide 14 mg (flexible dose) in early-stage symptomatic Alzheimer's disease (evoke and evoke+): two phase 3, randomised, placebo-controlled trials. Lancet. 2026;407:2167-2179. doi: 10.1016/S0140-6736(26)00459-9
19. Mozaffarian D, et al. Nutritional priorities to support GLP-1 therapy for obesity: a joint Advisory from the American College of Lifestyle Medicine, the American Society for Nutrition, the Obesity Medicine Association, and The Obesity Society. Am J Clin Nutr. 2025;122:344-367. doi: 10.1016/j.ajcnut.2025.04.023
20. Wilding JPH, et al. Weight regain and cardiometabolic effects after withdrawal of semaglutide: the STEP 1 trial extension. Diabetes Obes Metab. 2022;24:1553-1564. doi: 10.1111/dom.14725
21. European Medicines Agency. PRAC concludes eye condition NAION is a very rare side effect of semaglutide medicines Ozempic, Rybelsus and Wegovy. June 6, 2025; updated June 13, 2025. קישור

המידע נועד להרחבה ולחינוך רפואי ואינו מחליף החלטה אישית עם הרופא המטפל. אין להתחיל, להפסיק או לשנות טיפול על סמך הניוזלטר בלבד.