מה שווה ההבטחה לחיים ארוכים, אם אין תור לרופא?

התשובה המהירה

• התקציב להרחבת סל הבריאות עמד ב-2023 וגם ב-2026 על אותם 650 מיליון שקל, למרות האינפלציה.
• בסקר ברוקדייל לשנת 2024, 32% דיווחו שוויתרו על טיפול בגלל זמני המתנה ארוכים, ו-44% מהם פנו לשירות פרטי.
• למניעה יש בסיס מחקרי, אבל התועלת תלויה בתוכנית ובאוכלוסייה, ולכן צריך לבחור תוכניות לפי הראיות ולבדוק את תוצאותיהן.
• מהממשלה הבאה צריך לדרוש מנגנון ברור לעדכון הסל, מימון יציב למניעה, ועדת סל שמתכנסת בזמן ויעד לאומי לתוחלת בריאות.

כרופאים ואנשי צוות רפואי העוסקים ברפואת אריכות ימים, אנו מדברים הרבה על תוחלת בריאות: השנים שבהן אנחנו יכולים לחשוב בצלילות, לנוע, לעבוד ולחיות בעצמאות. לקראת הבחירות אנו רוצים לשאול: מי לוקח אחריות על השנים האלה?

לכל אחד מאיתנו יש אחריות לבריאותו. לממשלה יש אחריות ליצור תנאים שמאפשרים לממש אותה: מימון שעומד בקצב הצרכים, טיפול בזמן, ומניעה שמגיעה לקהילה. במהדורה הזו אני עובר על שלושת התנאים האלה, ומסיים במה שצריך לדרוש מהממשלה הבאה, לא משנה מי ירכיב אותה.

להבטחות דרוש מימון

התקציב להרחבת סל הבריאות עמד ב-2023 וגם ב-2026 על אותם 650 מיליון שקל.[1,2] זה הכסף לתרופות ולטכנולוגיות חדשות, לא עלות הסל כולו. אותו סכום נומינלי, למרות האינפלציה והצרכים המשתנים: כדי לשמור על ערכם של 650 מיליון שקל מתחילת 2024 עד סוף 2025 היה צריך כ-688 מיליון, כ-38 מיליון יותר.[3]

השחיקה הגדולה יותר נמצאת בבסיס, בשירותים שכבר כלולים בסל. עדכון עלות הסל נשען על מדד מחירים, מקדם דמוגרפי ותוספת טכנולוגית, ורק עדכון המחירים מעוגן בחוק ומתבצע אוטומטית. מרכז טאוב העריך שעדכון לפי מדדי מחירים ודמוגרפיה חלופיים היה מצריך ב-2020 תקציב שנתי לקופות הגבוה בכ-20 מיליארד שקל מהתקציב בפועל.[4] זה אומדן היסטורי, לא חישוב של החוסר היום, אבל הוא מראה שהפער נבנה לאורך שנים ותחת ממשלות שונות.

וגם לוח הזמנים נשחק. דיוני הוועדה להרחבת הסל לשנת 2027 היו אמורים להיפתח ב-20 באוקטובר.[5] רק ב-25 באוקטובר השלימו שרי הבריאות והאוצר את מינוי חברי הוועדה, וקיים חשש שהתרופות שייבחרו יגיעו לחולים רק במרץ או באפריל 2027, במקום בינואר.[6]

ב-18 באוקטובר אישרה הממשלה קיצוץ רוחבי נוסף, ומתקציבי הבריאות יקוצצו בו כ-150 מיליון שקל.[7,8] לפי הדיווח ב-ynet, הקיצוץ הזה משלים קיצוץ של כ-600 מיליון שקל בתקציבי מערכת הבריאות מתחילת השנה.[8] גורם בממשלה תיאר את המהלך כמימון ביניים, ואמר שמקור חלופי עשוי לאפשר את ביטולו עוד לפני סוף השנה.[8] אם כך, צריך לפרסם אם הכסף הושב, ואילו שירותים נפגעו בינתיים.

בתקציב המניעה חשוב לדייק. לפי מבקר המדינה, לסעיף הרפואה המונעת, שכולל גם חיסונים, טיפות חלב ובריאות התלמיד, הוקצו ב-2025 כ-1.5% מתקציב משרד הבריאות. הסעיף אינו כולל את כל פעילות המניעה במערכת ובקופות, ולמשרד אין נתונים מהימנים על ההשקעה במניעה לעומת טיפול בזקנים.[9] כדי לדעת אילו תוכניות מניעה נפגעו מהקיצוצים, דרושים פירוט סעיפים ונתוני ביצוע; אין להסיק שכל תקציב המניעה קוצץ.

תור לרופא הוא חלק מיוקר המחיה

גם הזמינות היא בעיה. בסקר ברוקדייל לשנת 2024, כמעט שליש מהמשיבים בני 22 ומעלה, 32%, דיווחו שוויתרו על טיפול רפואי בגלל זמני המתנה ארוכים. מבין מי שוויתרו בגלל ההמתנה, 44% פנו לשירות פרטי.[10] והפער בזמני ההמתנה בולט: בקרב מי שקבעו תור לרופא יועץ בקופה, 35% המתינו יותר מחודש, לעומת 22% דרך הביטוח המשלים ו-17% דרך ביטוח פרטי או במימון עצמי.[10]

ומה עושה מי שלא יכול לשלם? לפי דוח מבקר המדינה מ-2020, ביטוח בריאות מסחרי החזיקו 53.4% מבעלי הכנסה לנפש של 4,001 שקל ומעלה, לעומת 11.5% מבעלי הכנסה לנפש של פחות מ-2,000 שקל.[11] אנחנו מדברים הרבה על יוקר המחיה. גם התור לרופא והצורך לשלם על טיפול פרטי הם חלק ממנו.

הנתונים מתארים קושי בקבלת שירות; הם אינם קובעים כמה מהוויתורים פגעו בבריאות. אבל זכאות לסל שווה מעט אם אי אפשר לממש אותה בזמן. ומערכת שמתקשה לתת טיפול בזמן תתקשה עוד יותר למצוא זמן למניעה.

מה מניעה יכולה להשיג

ומעבר לטיפול במחלות שכבר הופיעו, צריך לאפשר למערכת לעסוק במניעה. יש לכך בסיס מחקרי. במחקר Da Qing בסין השתתפו 577 אנשים עם הפרעה בסבילות לסוכר, מצב של טרום סוכרת. המרפאות הוקצו לטיפול רגיל או להתערבות בתזונה, בפעילות גופנית או בשילובן למשך שש שנים. במעקב של 30 שנה נמצאה בקבוצות ההתערבות ירידה יחסית של כ-26% בסיכון לאירועי לב וכלי דם ולמוות מכל סיבה, ותוספת תוחלת החיים הוערכה בכשנה וחצי בממוצע.[12]

גם היכולת לתפקד חשובה. במחקר LIFE השתתפו 1,635 בני 70 עד 89 עם מגבלות תפקודיות, שעדיין יכלו ללכת 400 מטר. אחרי כ-2.6 שנים איבדו את היכולת הזאת 30.1% בקבוצת הפעילות הגופנית, לעומת 35.5% בקבוצת ההדרכה: הפרש של 5.4 נקודות אחוז.[13] סקירת Cochrane מצאה שתוכניות פעילות גופנית בקהילה מפחיתות את שיעור הנפילות בכ-23%; לגבי שברים ואשפוזים הראיות פחות ודאיות.[14] אלה תוצאות שנוגעות ישירות לתוחלת הבריאות: ליכולת של אדם להמשיך לחיות בעצמאות.

התועלת תלויה בתוכנית ובאוכלוסייה. במחקר DPPOS, שינוי באורח החיים מנע סוכרת, אך לא הפחית באופן מובהק אירועי לב וכלי דם במעקב של 21 שנה.[15] לכן צריך לבחור תוכניות לפי הראיות ולבדוק את תוצאותיהן. ותוכנית שמשפרת בריאות אינה בהכרח חוסכת כסף.

מיפוי הראיות

כדי למנוע מחלה צריך זמן במרפאה

שיחה על מניעה דורשת זמן לרופא המשפחה, צוות ורציפות טיפול. רופאי המשפחה שהשתתפו בסקר של מבקר המדינה ציינו כחסמים למניעה את חוסר הזמן, היעדר התגמול והמחסור באנשי מקצוע.[9] והמבקר מצא: מה שאינו נמדד נעשה הרבה פחות. פעולות מניעה שהקופות מדווחות עליהן במדדי האיכות בוצעו בבני 65 ומעלה בכ-71% בממוצע, ופעולות שאינן מדווחות בכ-15%.[9]

יש גם הישגים שכדאי לשמור עליהם. שיעור בני 50 עד 74 שעמדו במדד הסקר לסרטן המעי הגס עלה מ-11% ב-2003 ל-65% ב-2018.[16] אבל הישגים במניעה נשחקים בשקט: בין 2019 ל-2023 ירד שיעור ההתחסנות נגד שפעת בבני 65 ומעלה מ-62% ל-54%, ושיעורי העישון וההשמנה עלו.[17]

זיהוי מוקדם של סיכון צריך להוביל לבירור ולטיפול בזמן. במחקר על סקר סרטן המעי הגס זוהו פערים בהשלמת קולונוסקופיה לאחר בדיקה חיובית ובהתמדה לאורך שנים.[16] מספר הבדיקות לבדו אינו מעיד על ירידה בתמותה. כדי לממש את התועלת צריך לממן גם זימון, תזכורות והשלמת בירור, ולהגדיר מי אחראי לכל שלב.

מניעה בקהילה צריכה להיות שירות שאפשר לקבל לאורך זמן: מעקב רפואי, טיפול תזונתי, תמיכה בגמילה מעישון ופעילות מותאמת. על קופות החולים והממשלה להגדיר מי זכאי לשירות, איך מגיעים אליו וכמה זמן ממתינים. כך אפשר לבחון אם הוא מגיע גם למי שמתקשה ליזום או לשלם בעצמו.

הבריאות תלויה גם בסביבה שבה אנחנו חיים

לפי סקר משרד הבריאות משנת 2025, רק 41% מבני 21 ומעלה מדווחים על פעילות גופנית בהתאם להמלצות. כלומר, כשישה מכל עשרה אינם מגיעים לרמה הזאת.[18] ובסקר החברתי של הלמ"ס מ-2023, שיעור העומדים בהמלצות בקרב בעלי הכנסה גבוהה היה כפול מזה של בעלי הכנסה נמוכה.[19]

המלצה לפעילות גופנית צריכה לפגוש מדרכה בטוחה, צל ופעילות נגישה בקהילה. אדם מבוגר צריך גם מעבר חציה בטוח, תאורה, מקום נגיש, מחיר אפשרי ופעילות שמתאימה ליכולותיו. וחינוך לבריאות צריך להתחבר לתנאי החיים: לאוכל ולמים הזמינים בבית הספר, להפסקות פעילות ולתוכניות בקהילה המותאמות לשפה ולגיל.

בישראל כבר קיימת תשתית. רשת ערים בריאות מחברת רשויות, קופות, משרדי ממשלה ואקדמיה.[20] במחקר על פעילות "אפשריבריא בעיר" ב-2022, מתוך 37 רשויות שהשיבו לסקר, 29 דיווחו על שינויים סביבתיים לעידוד פעילות גופנית ו-21 על פעילות בבתי ספר. מחקר ההערכה מצא גם תקציבים מצומצמים ועיכובים באישורם, שלעיתים גרמו לביטול פעילויות, והחוקרים המליצו על תמיכה למספר שנים ועל מדדי הערכה.[21]

במקביל, לפי הג'וינט, מיזם נוסף, "גוף-נפש", פועל באוקטובר 2026 ביותר מ-100 רשויות וב-12 אשכולות אזוריים.[22] המפעילים זיהו גם מחסור במענים המבוססים על פעילות גופנית ובכיסוי אזורים מסוימים.[23] הנתונים על שני המיזמים מתארים יישום ופריסה, ועדיין אינם מוכיחים שיפור בבריאות. השאלה היא מי מגיע, מי מתמיד ומה משתנה בתפקוד ובאיכות החיים.

מה צריך לדרוש מהממשלה הבאה

הציבור רוצה השקעה בבריאות. בסקר מדצמבר 2023 בחרו 42% בבריאות כאחד משני התחומים שיש להגדיל את תקציבם, לפני הביטחון והחינוך, עם 37% כל אחד.[24] בספטמבר השתתפו נציגי מפלגות במפגש "בוחרים בריאות".[25] עכשיו צריך להפוך את הדיון לתוכנית שאפשר לבדוק.

משרד הבריאות צריך הנהגה שמקדישה לו זמן ומחויבות; בתוך שלוש שנים התחלפו בו חמישה שרים.[26] זו לא טענה נגד מפלגה אחת: השחיקה חוצה ממשלות, והאחריות לבריאות הציבור מחייבת גם את ראש הממשלה ואת שר האוצר.

לכן, מהממשלה הבאה, לא משנה מי ירכיב אותה, צריך לדרוש:

• מנגנון ברור לעדכון הסל. גם לבסיס סל שירותי הבריאות וגם לתוספת השנתית להרחבתו, לפי מחירים, גידול האוכלוסייה והזדקנותה, ולא לפי הכרעה נפרדת בכל שנה.
• מימון יציב למניעה. זמן ואנשי צוות במרפאות הקהילה, מדידה גם של פעולות מניעה שאינן נמדדות היום, ותגמול על מניעה ולא רק על טיפול.
• תמיכה רב-שנתית ברשויות. לקידום חיים פעילים ובריאים לפי צורכי האוכלוסייה, עם תקציב להערכה.
• ועדת סל שמתכנסת בזמן, גם בשנת בחירות.
• יעד לאומי לתוחלת בריאות, עם אחריות ברורה ודיווח שנתי. כמה שנים בריאות ועצמאיות יש לנו ומי נשאר מאחור, ולצד זה המדדים בדרך: זמני המתנה, מי מקבל שירות, התמדה בפעילות, נפילות, ניידות ואיכות חיים, וכשאפשר גם תחלואה ואשפוזים.

תוחלת בריאות צריכה להיות יעד מוצהר של מערכת הבריאות הציבורית: יותר שנים בריאות ועצמאיות לכולם, ופער קטן יותר בין מי שיש לו כסף למרפאה פרטית, זמן פנוי לאימון או פארק ליד הבית, לבין מי שאין לו.

זה לא חזון רחוק. בבריטניה הציבה הממשלה ב-2018 יעד של לפחות חמש שנות חיים בריאות ועצמאיות נוספות עד 2035, לצד צמצום הפער בין העשירים לעניים.[27] ביפן, הארכת תוחלת החיים הבריאים וצמצום פערי הבריאות היו הראשון מבין חמשת יעדי היסוד של תוכנית הבריאות הלאומית לשנים 2013 עד 2022,[28] ובין 2010 ל-2016 התארכה שם תוחלת החיים הבריאים יותר מתוחלת החיים הכוללת.[29]

בבחירות האלה אנחנו בוחרים מי ינהל את המדינה. הבחירה הזאת נוגעת גם לאופן שבו נזדקן בה.

גילוי נאות

הכותב מרצה במסגרת פעילות הממומנת בידי אלי לילי, וכן מטעם נובו נורדיסק ורפא; עובד עם קופות חולים כרופא וכיועץ; ומשמש שותף מייסד ומנהל רפואי ראשי ב-LonJourney, מרפאה פרטית לאריכות ימים. הקשרים האלה רלוונטיים לנושא המהדורה. המהדורה היא עמדה אישית לדיון ציבורי; ואינה ייעוץ רפואי פרטני.

מקורות

1. משרד הבריאות. הממשלה אישרה את המלצות ועדת סל שירותי הבריאות לשנת 2023. 22 בינואר 2023. מתוך מסגרת 650 מיליון שקל, 100 מיליון נועדו להיכנס לתוקף ביולי. מקור
2. משרד הבריאות. אושר בממשלה מינוי ועדת סל הבריאות ל-2026. 16 בנובמבר 2025. מסגרת התוספת להרחבה: 650 מיליון שקל. מקור
3. בנק ישראל. דין וחשבון 2025, פרק ג': האינפלציה והמדיניות המוניטרית. האינפלציה ב-2024: 3.2%; ב-2025: 2.6%. מקור
4. לוי ב', בן נון ג' ודוידוביץ' נ'. בחינת מנגנון העדכון של עלות סל שירותי הבריאות בשנים 1995-2020. מרכז טאוב; 2022. מקור
5. מערכת דוקטורס אונלי. ועדת סל התרופות לשנת 2027 תפתח את דיוניה בשבוע הבא. 12 באוקטובר 2026. הדיווח על המועד המתוכנן, 20 באוקטובר. מקור
6. יסעור בית-אור מ'. "חולים ישלמו בחייהם": הוועדה שדנה בתרופות מצילות חיים טרם מונתה. ישראל היום; 20 באוקטובר 2026, עודכן ב-21 באוקטובר. מקור
7. ממשלת ישראל. החלטה 4483: תיעדוף הוצאות משרדי הממשלה בשנת 2026. 18 באוקטובר 2026. מקור
8. אייכנר א' ואח'. נתניהו לא נכח בישיבה: הממשלה אישרה קיצוץ של 2.6 מיליארד שקל עבור מערכת הביטחון. ynet; 18 באוקטובר 2026. מקור
9. מבקר המדינה. היערכות מערכת הבריאות בישראל להזדקנות האוכלוסייה. יוני 2026. סעיף התקציב 24.16.03; מדדי מניעה בקרב בני 65 ומעלה וחסמי יישום. מקור
10. לרון מ', פיאלקו ש' וגורליק י'. סקר דעת הציבור על רמת השירות במערכת הבריאות ועל תפקודה 2024. מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל; 2025. מקור
11. מבקר המדינה. אסדרת שוק ביטוחי הבריאות המסחריים. דוח שנתי 71א; 2020. החזקה בביטוח מסחרי לפי הכנסה לנפש. מקור
12. Gong Q et al. Morbidity and mortality after lifestyle intervention for people with impaired glucose tolerance: 30-year results of the Da Qing Diabetes Prevention Outcome Study. Lancet Diabetes Endocrinol. 2019;7:452-461. PMID:31036503. Source
13. Pahor M et al. Effect of structured physical activity on prevention of major mobility disability in older adults: the LIFE study randomized clinical trial. JAMA. 2014;311:2387-2396. PMID:24866862. Source
14. Sherrington C et al. Exercise for preventing falls in older people living in the community. Cochrane Database Syst Rev. 2019;1:CD012424. PMID:30703272. Source
15. Goldberg RB et al. Effects of Long-term Metformin and Lifestyle Interventions on Cardiovascular Events in the Diabetes Prevention Program and Its Outcome Study. Circulation. 2022;145:1632-1641. PMID:35603600. Source
16. Paltiel O et al. Adherence to national guidelines for colorectal cancer screening in Israel: comprehensive multi-year assessment based on electronic medical records. J Med Screen. 2021;28:25-33. PMID:32356670. Source
17. משרד הבריאות, המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות ומועצת הבריאות. התוכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל: עיקרי הממצאים לשנת 2023. דצמבר 2024. מקור
18. הלמ"ס. ישראל במספרים ערב ראש השנה תשפ"ז, 9 בספטמבר 2026, עמ' 8. פעילות גופנית לפי סקר INHIS-5 של משרד הבריאות משנת 2025. מקור
19. הלמ"ס. לקט נתונים בנושא פעילות גופנית מתוך הסקר החברתי 2023. 22 באוגוסט 2024, עמ' 2-3. עמידה בהמלצות לפי הכנסה. מקור
20. רשת ערים בריאות בישראל. אודות הרשת ותחומי פעילותה. אתר הרשת; נבדק באוקטובר 2026. מקור
21. עבדל-רחמן נ' ואח'. מיזם "אפשריבריא בעיר" לקידום חיים פעילים ובריאים ברשויות מקומיות 2022: מחקר הערכה. מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל; מאי 2024. דמ-24-995. מקור
22. ג'וינט ישראל. מחזקים את החוסן בקהילה: כנס ספקי המיזם הלאומי "גוף נפש". 19 באוקטובר 2026. נתוני פריסת המיזם לפי הגוף המפעיל. מקור
23. ג'וינט ישראל. קול קורא להגשת הצעות למענים במסגרת המיזם הלאומי "גוף-נפש" לקידום בריאות וחוסן בקהילה. 10 בספטמבר 2026. מקור
24. פלוג ק', אבירם-ניצן ד' וקנת פורטל ר'. סקר עמדות הציבור בנושאים כלכליים. המכון הישראלי לדמוקרטיה; 22 בינואר 2024. הסקר נערך בדצמבר 2023; בחירה בשני תחומים להגדלת התקציב. מקור
25. המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות. מפגש בוחרים בריאות 2026, 23 בספטמבר 2026. מקור
26. Kan News. Five ministers replaced within three years, and the health system is collapsing [Hebrew]. December 2, 2025. Source
27. Government Office for Science. Foresight for an Industrial Strategy Grand Challenge. July 19, 2018. The Ageing Society Grand Challenge mission: five extra healthy, independent years of life by 2035, while narrowing the gap between the richest and poorest. Source
28. Tsuji I. Current status and issues concerning Health Japan 21 (second term). Nutr Rev. 2020;78(Suppl 2):14-17. PMID:33259610. Source
29. Tsuji I. Epidemiologic research on healthy life expectancy and proposal for its extension. JMA J. 2020;3(3):149-153. PMID:33150248. Source

המידע במהדורה זו מיועד להעשרה כללית ואינו מהווה תחליף לייעוץ, אבחון או טיפול רפואי פרטני. בכל שאלה או תסמין, יש לפנות לגורם מקצועי מוסמך.